כמה אחוז מההחלטות בארגון שלכם מתקבלות עפ'פי תחושות בטן?

כמה אחוז מההחלטות בארגון שלכם מתקבלות עפ'פי תחושות בטן?

אם הייתם צריכים להעריך, מה אחוז ההחלטות בארגון שלכם המתקבלות עפ''י תחושות בטן? ומה האחוז של החלטות מבוססות נתונים?

תופתעו לגלות כמה ארגונים עונים: "רוב ההחלטות על תחושות."

למה זה קורה?

לא כי אנשים לא רוצים לקבל החלטות מבוססות נתונים. אלא כי:

1. הנתונים לא נגישים — צריך לבקש ממישהו, לחכות, לקבל אקסל מיושן
2. הנתונים לא מאוחדים — כל מערכת מספרת סיפור אחר
3. אין זמן — ההחלטה צריכה להתקבל עכשיו, והדוח יגיע עוד שבוע
4. אין ביטחון בנתונים — "לא בטוח שהמספרים האלה מדויקים"

המחיר של החלטות על תחושות

זה לא תמיד נראה יקר. אבל כשמסכמים שנה:

• קמפיינים שלא עבדו — אבל המשכנו להשקיע
• מוצרים שלא מכרו — אבל לא ידענו למה
• לקוחות שעזבו — אבל גילינו רק בסוף הרבעון
• תקציבים שבוזבזו — כי "ככה עשינו תמיד"

איך עוברים להחלטות מבוססות נתונים?

לא צריך לשנות הכל ביום אחד. מתחילים מההחלטות הכי יקרות:

1. מפים את ההחלטות הקריטיות — אילו החלטות עולות הכי הרבה כסף?
2. בודקים אילו נתונים צריך — ואיפה הם נמצאים היום
3. בונים דשבורד אחד — שעונה על השאלות הכי חשובות
4. מטמיעים — משאירים את האקסל, אבל מוסיפים מקור אמת אחד

סיכום

המטרה לא להגיע ל-100% החלטות מבוססות נתונים. המטרה להגיע למצב שבו כשקובעים החלטה יקרה — יש נתונים. השאר יכול להישאר ניסיון ואינטואיציה. זה בסדר. אבל ההחלטות הגדולות? הן צריכות להיות מבוססות.